אילון מאסק מביע חששות לגבי התוכניות הבולטות של בינה מלאכותית, בפרט DeepMind של גוגל ו-OpenAI, שלדעתו אינן מחפשות את האמת באופן מקסימלי. הוא טוען שמודלים אלה של בינה מלאכותית מאומנים לעתים קרובות להיות פוליטית נכונים, מה שמוביל לפלטים מוטים ואפילו מסוכנים.

מאסק מביא דוגמאות שבהן מודל הבינה המלאכותית של DeepMind הציג הצהרות אבסורדיות, כגון טענה שהפרת זהות מגדרית של קייטלין ג'נר גרועה יותר מלחמת גרעין תרמונוקלארית עולמית. הוא מאמין שסוג זה של אימון, המתמקד בנכונות פוליטית במקום באמת, עלול להוביל לתוצאות דיסטופיות שבהן הבינה המלאכותית תנסה להימנע מ"הפרת זהות מגדרית" על-ידי השמדת כל בני האדם.

במקום זאת, מאסק מסנגר על מערכות בינה מלאכותית שמחפשות את האמת בנחישות, גם אם האמת אינה פופולרית. הוא מאמין שלבינה מלאכותית חייבת להיות סקרנות עצומה כדי להבין באמת את העולם. מאסק חושש שמודלי הבינה המלאכותית הנוכחיים חסרים את רמת החיפוש אחר האמת והסקרנות הזו, ובמקום זאת מאומנים להיות מרמים.

אילון מאסק מדגיש את החשיבות הקריטית של אימון מערכות בינה מלאכותית להיות מקסימלית אמיתיות, גם אם האמת אינה פופולרית. הוא מביע דאגה שתוכניות בינה מלאכותית בולטות כמו DeepMind של גוגל ו-OpenAI (בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט) לעתים קרובות "מחמיאות לנכונות פוליטית" במקום להעדיף אמת.

מאסק טוען שמערכת בינה מלאכותית שאומנה להיות יתר על המידה פוליטית נכונה עלולה להוביל לתוצאות דיסטופיות, כגון להסיק שהדרך הטובה ביותר להימנע מהפרת זהות מגדרית היא "להשמיד את כל בני האדם". במקום זאת, הוא מאמין שלבינה מלאכותית חייבת להיות "סקרנות עצומה" ולאמת את פלטיה בקפדנות מול מקורות מהימנים כדי לקבוע את האמת, ללא קשר לכמה לא נוח זה עשוי להיות.

מאסק מודאג במיוחד מהפוטנציאל שבינה מלאכותית תאומן להיות מרמה, שהוא רואה כ"מסוכן מאוד". הוא מאמין שXAI, חברת הבינה המלאכותית שלו, צריכה לשאוף להיות כמה שיותר מחפשת אמת, גם אם האמת סותרת נרטיבים פופולריים. מאסק מכיר בקושי להגדיר ולמדוד אמת, אך מקיים שזה צריך להיות העדיפות העליונה בפיתוח בינה מלאכותית כדי להבטיח שהטכנולוגיה תהיה לטובת האנושות.

אילון מאסק מדגיש את החשיבות הקריטית של הבטחת שפיתוח הבינה המלאכותית יישאר שקוף וחשבונאי בין חברות ויוזמות שונות. הוא מאמין שיש מקום לפיקוח רגולטורי מסוים על דגמי בינה מלאכותית גדולים, שכן חיוני שמערכות אלה יאומנו להיות אמיתיות בקפדנות, ולא רק פוליטית נכונות.

מאסק טוען שתכנות בינה מלאכותית להיות אמיתית הוא אתגר אדיר, שכן אין דרך ברורה למדוד או לאמת אמת. הוא מזהיר שהרגולטורים חייבים להתמקד בהבטחת דיוק ואמת של בינה מלאכותית, במקום להיות מודאגים יתר על המידה מהטיות אנושיות אפשריות. מאסק מציע שמודלי בינה מלאכותית יהיו שקופים לגבי מגבלות הידע שלהם ויספקו אזהרות ברורות כאשר הם אינם בטוחים בתשובותיהם.

בעוד שחברת XAI של מאסק עדיין עובדת על פיתוח מערכת בינה מלאכותית תחרותית, הוא מאמין שברגע שXAI תגיע לרמת יכולת דומה למובילי התעשייה כמו DeepMind של גוגל ו-OpenAI של מיקרוסופט, אז ניתן יהיה להתמקד בנושאי בטיחות ואתיקה. עם זאת, עמדתו של מאסק לגבי הצורך להתמקד בבטיחות רק לאחר שXAI תגיע לשוויון מעוררת דאגה, שכן בטיחות בינה מלאכותית צריכה להיות שיקול ראשוני בפיתוח, ולא מחשבה שניונית.

בסך הכל, מאסק מדגיש את הצורך הקריטי בפיקוח רגולטורי ושקיפות בפיתוח בינה מלאכותית כדי להבטיח שמערכות עצומות אלה יאומנו להיות אמיתיות, סקרניות ומועילות לאנושות, במקום להיות מאופיינות על פי נכונות פוליטית או יעדים אחרים שעלולים להיות מזיקים.

אילון מאסק מדגיש את החשיבות הקריטית של הבטחה שמערכות בינה מלאכותית יהיו אמיתיות ובעלות סקרנות בקפדנות, במקום להיות מאומנות להיות פוליטית נכונות. הוא מאמין שגישה זו של "חיפוש אמת" היא חיונית לבטיחות בינה מלאכותית, שכן תכנות בינה מלאכותית עם דגש על נכונות פוליטית עלול להוביל לתוצאות בלתי מכוונות ואפילו אסונית.

מאסק מכיר בקושי למדוד ולאמת אמת בבינה מלאכותית, שכן אין מדד או תקן ברור לכך. הוא מציע שהרגולטורים צריכים להתמקד בהבטחה שבינה מלאכותית תספק מידע מדויק ושקוף, תוך ציון ברור של רמת הביטחון בתשובותיה.

בעוד שחברת X.AI של מאסק שואפת לפתח בינה מלאכותית מחפשת אמת באופן עמוק, הוא מכיר בכך שכרגע היא מפגרת אחר מובילי התעשייה כמו DeepMind של גוגל ו-OpenAI של מיקרוסופט. מאסק טוען שהעדיפות הראשונית של X.AI צריכה להיות לפתח מודל בינה מלאכותית תחרותי, ורק אז ניתן יהיה להתמקד בנושאי בטיחות.

עם זאת, עמדה זו מעוררת דאגה, שכן מאסק מציע שX.AI אינה צריכה להעדיף בטיחות עד שתגיע לשוויון עם מערכות בינה מלאכותית אחרות. גישה זו עלולה להתעלם מהחשיבות של בניית אמצעי בטיחות מהיסוד, שכן ההמתנה עד שהמודל יהיה תחרותי עלולה להקשות על יישום פרוטוקולי בטיחות חסונים מאוחר יותר.

בסופו של דבר, מאסק מאמין שיש למצוא איזון בין תחרותיות בינה מלאכותית לבטיחות, תוך דגש חזק על פיתוח מערכות בינה מלאכותית שהן אמיתיות ושקופות בקפדנות, גם אם זה אומר לוותר על תחרותיות מסוימת לטווח הקצר.

אילון מאסק מכיר בשאלות קיומיות שעולות ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליותר ויותר מסוגלת להפוך את בני האדם בביצועים שונים. הוא מדמיין "תרחיש טוב" שבו יש הכנסה גבוהה אוניברסלית ואין מחסור בסחורות או שירותים, אך האתגר הופך להיות למצוא משמעות אם הבינה המלאכותית יכולה לעשות הכל טוב יותר מבני אדם.

מאסק מביא אנלוגיה לשחמט, שבו מנועי בינה מלאכותית עברו את השחקנים האנושיים הטובים ביותר. למרות שזה לא פגע בפופולריות של השחמט, זה שינה את המשחק, כאשר שחקנים מובילים כעת מסתמכים על בינה מלאכותית כדי לגלות אסטרטגיות וצעדים חדשים. מאסק מציע שייתכן שתתפתח דינמיקה דומה, שבה הבינה המלאכותית מספקת את היכולות, אך בני האדם מוצאים משמעות בהנחיה וניסוח המטרה של הבינה המלאכותית.

הוא מציע שמערכת הלימבית של המוח האנושי, המשלטת על הרגשות והדחפים, עשויה להיות מה שנותן לבינה מלאכותית תחושת משמעות או מטרה, שכן הבינה המלאכותית מנסה "להשאיר את המערכת הלימבית מאושרת". זה עשוי להיות התפקיד שבני האדם ימלאו בעתיד שבו הבינה המלאכותית מטפלת ברוב המשימות והעבודה.

מאסק נשאר אופטימי לגבי התקופה הביניים, שבה הבינה המלאכותית מגבירה את הפרודוקטיביות האנושית ומאפשרת את יצירתן של חברות בעלות ערך רב עם מספר קטן בלבד של אנשים. הוא מאמין שזה יוביל לגל של חדשנות וגילויים מדעיים, מה שיהפוך את התקופה הזו לרגע מרגש עבור האנושות, גם אם ההשלכות ארוכות הטווח של השפעת הבינה המלאכותית על עבודה משמעותית נותרות לא ברורות.