תעשיות מסוימות, כמו התעופה והרכבים האוטונומיים, כפופות לתקנות מחמירות שעשויות להאט את אימוץ הבינה המלאכותית. תעשיות אלה חייבות לעמוד בתקני בטיחות ואמינות קפדניים שנקבעו על ידי גופים רגולטוריים כמו ה-FAA וה-EASA.

בתעשיית התעופה, מערכות בינה מלאכותית המשמשות במטוסים, בבקרת התעבורה האווירית ובכלי טיס בלתי מאוישים (UAVs) חייבות לעבור בדיקות, סימולציות ותהליכי אישור נרחבים כדי לאשר את ביצועיהן בתנאי טיסה ותרחישים שונים. הסיכונים הגבוהים הכרוכים בבטיחות התעופה מחייבים גישה זהירה לשילוב בינה מלאכותית, שכן בעיה קטנה עשויה להחזיר את התעשייה אחורה בשנים.

בדומה לכך, כלי רכב אוטונומיים חייבים לעמוד בתקני בטיחות קפדניים שנקבעו על ידי רשויות התחבורה כדי להבטיח את בטיחות הנוסעים והולכי הרגל. הרגולטורים דורשים בדיקות ואישורים נרחבים של מערכות הנהיגה האוטונומית לפני שמאפשרים להן לפעול בדרכים הציבוריות. יש להתמודד עם חששות לגבי מקרים קיצוניים, כמו טיפול במכשולים בלתי צפויים ותנאי מזג אוויר קיצוניים, יחד עם סוגיות של אחריות ואבטחת סייבר.

הנוף הרגולטורי לתעשיות אלה מתפתח ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, אך על הרגולטורים מוטלת המשימה למצוא איזון בין קידום החדשנות להבטחת בטיחות הציבור. זה אומר שייתכן שחלק מהתעשיות יהיו חשדניות לאמץ בינה מלאכותית במהירות, שכן הן חייבות לתת עדיפות לבטיחות ואמינות על פני שינוי טכנולוגי מהיר.

החישוב הוא משאב נדיר, וטענה היא שבעתיד החישוב יהיה כמו זהב או נפט - בביקוש גבוה אך בהיצע מוגבל. אם AGI (בינה מלאכותית כללית) אכן תהיה מהפכנית, היא תהיה טכנולוגיה שתצרוך משאבים עצומים ויקרה לתחזוק בשל המשאבים החישוביים הנדרשים.

חברות וממשלות צפויות לתת עדיפות להקצאת יכולות ה-AGI לפרויקטים בעלי הפוטנציאל ההשפעה הגבוה ביותר, כמו חקר החלל, מודלים של שינוי אקלים ומחקר ביו-רפואי. פרויקטים שאפתניים ובעלי השפעה גבוהה אלה צפויים לקבל עדיפות גישה ל-AGI, מה שיותיר פחות משאבי חישוב זמינים למשימות יומיומיות יותר שגרתיות.

בנוסף, AGI תצטרך פיקוח אנושי איתן, בעיקר בתחומים רגישים כמו בריאות, אכיפת חוק ויצירת מדיניות. AGI תפקד בעיקר כיועץ ולא כמקבל החלטות בתחומים אלה, מה שיגביל את יישומה הנרחב.

מרכזי הנתונים המתמחים, רשתות מהירות וצרכי החשמל של מערכות ה-AGI עשויים גם להפוך את היישום שלהן בכל משרד לבלתי מעשי. הגישה ל-AGI צפויה להיות מבוקרת בקפידה כדי למנוע שימוש לרעה ולוודא שכוח המחשוב אינו מבוזבז במשימות שניתן לטפל בהן באמצעות מערכות בינה מלאכותית פחות דורשות משאבים.

בנוסף, בעיית מחסור באנרגיה מהווה אתגר משמעותי להפצה נרחבת של AGI. עלויות ההסקה והצריכה האנרגטית של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות אלה מוערכות להיות לפחות 10 פעמים גבוהות מעלויות האימון. הגידול האקספוננציאלי בדרישות החישוביות עשוי להגביל את היישום המעשי של AGI למשימות יומיומיות, שכן האנרגיה הנדרשת להפעלת מערכות אלה עשויה להיות יקרה מדי או פשוט לא זמינה.

לסיכום, מחסור במשאבי חישוב, הצורך בפיקוח אנושי איתן והאופי הדורש אנרגיה של מערכות AGI מציעים שהיישום הנרחב של טכנולוגיה זו עשוי להיות מוגבל, לפחות בטווח הקצר. השימושים המהפכניים ביותר של AGI צפויים להיות שמורים לפרויקטים מיוחדים בעלי השפעה גבוהה, ולא למשימות יומיומיות.

נראה שבני אדם הולכים וממליכים את האינטראקציה האנושית ועשויים להתקומם נגד אימוץ בינה מלאכותית נרחב. יש מגמה גוברת של אנשים המביעים חשש ואפילו זעם כלפי טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות. לדוגמה, כאשר הסרטון המבוסס על בינה מלאכותית "Sora" יצא לאור, הוא זכה לביקורת חריפה, כאשר רבים קראו להפוך אותו לבלתי חוקי. תחושה זו אינה מבודדת, שכן ישנם דוגמאות רבות לאנשים המתנגדים בחריפות לשימוש בבינה מלאכותית מולידה, בטענה לחששות לגבי הפוטנציאל לשימוש לרעה ולהשפעות חברתיות שליליות.

בנוסף, ייתכן שתעשיות ותפקידים מסוימים יהיו פטורים מהפרעה של בינה מלאכותית בשל העדפת בני אדם לאינטראקציה עם בני אדם אחרים. לדוגמה, בתעשיות היצירתיות, תוכן שנוצר על ידי בני אדם נחשב לבעל ערך רב יותר מאשר יצירה מבוססת בינה מלאכותית. באופן דומה, בתפקידי שירות לקוחות, רבים מעדיפים לדבר עם נציג אנושי במקום עם צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית.

פלטפורמות מקוונות נוקטות גם הן בצעדים להתמודד עם העלייה בתוכן מבוסס בינה מלאכותית, כאשר YouTube מיישמת מדיניות המחייבת יוצרים לחשוף את השימוש בבינה מלאכותית בסרטוניהם. גוגל גם מסירה תוכן מבוסס בינה מלאכותית לאופטימיזציית מנועי חיפוש מתוצאות החיפוש כדי לתת עדיפות לתוכן אורגני שנכתב על ידי בני אדם. צעדים אלה מעידים על מודעות גוברת לצורך לשמור על איזון בין יכולות בינה מלאכותית לחוויות מרוכזות סביב בני אדם.

בנוסף, מחסור במשאבים חישוביים הנדרשים להפעלת מערכות בינה מלאכותית מתקדמות עשוי להגביל את הפריסה הנרחבת שלהן, שכן ממשלות וחברות צפויות לתת עדיפות לשימוש בבינה מלאכותית עבור יישומים בעלי השפעה גבוהה ומהפכניים במקום למשימות יומיומיות. זה עשוי לתרום נוסף להאטה בקצב אימוץ הבינה המלאכותית בחלק מהתעשיות ותפקידים.

בסך הכל, הפוטנציאל להתנגדות אנושית כנגד אימוץ בינה מלאכותית, העדפה לאינטראקציה אנושית בהקשרים שונים והמגבלות על משאבים חישוביים מציעים שייתכן שבינה מלאכותית לא תחליף עבודות במהירות שחלק חזו. שילוב הבינה המלאכותית בחברה צפוי להיות תהליך הדרגתי ומורכב, המעוצב הן על ידי ההתקדמות הטכנולוגית והן על ידי ערכים אנושיים.

פלטפורמות מקוונות נוקטות בצעדים להתמודד עם הבעיות הפוטנציאליות שמציב תוכן מבוסס בינה מלאכותית. כמה צעדים עיקריים כוללים:

1. דרישות לחשיפת תוכן: פלטפורמות כמו YouTube כעת דורשות מיוצרים להצהיר אם התוכן שלהם כולל חומר מבוסס בינה מלאכותית. זה מאפשר למשתמשים לקבל החלטות מושכלות לגבי התוכן שהם צורכים.

2. דיווח משתמשים ופיקוח: צופים יכולים לדווח על תוכן מבוסס בינה מלאכותית שמפר את הנחיות הפלטפורמה, והפלטפורמות משתמשות בשילוב של בינה מלאכותית ופיקוח אנושי כדי לזהות ולטפל בהפרות כאלה.

3. התאמות אלגוריתמיות: פלטפורמות עשויות להתאים את האלגוריתמים שלהן כדי לתת עדיפות לתוכן שנוצר על ידי בני אדם על פני ספאם מבוסס בינה מלאכותית. זה עשוי לכלול הורדת דירוג של ערוצים או תוכן שנחשב להיות בעיקרו מבוסס בינה מלאכותית.

4. איסורים על תוכן מבוסס בינה מלאכותית: חלק מהפלטפורמות עשויות להטיל איסורים מוחלטים על שימוש בתוכן מבוסס בינה מלאכותית, בעיקר במקרים שבהם הוא משמש לניפוח מערכות הפלטפורמה, כמו ספאם לאופטימיזציית מנועי חיפוש (SEO).

5. מערכות אימות: אתרים אינטרנטיים עשויים לפתח מנגנונים חדשים לאימות שמשתמשים הם אנושיים ולמנוע מסוכנים מבוססי בינה מלאכותית לסרוק ולהשפיע על המדדים שלהם, כמו הכנסות מפרסום.