הטענות שהבינה המלאכותית נמצאת כרגע בבועה אינן מבוססות. בעוד שהיה גידול מפתיע בבינה מלאכותית מייצרת ומניות מסוימות הקשורות לבינה מלאכותית חוו עליות מטאוריות, הערך הכלכלי הבסיסי והפוטנציאל המהפכני של טכנולוגיית הבינה המלאכותית נשכחים.

השוואות לבועת הדוט-קום של שנות ה-90 הן מטעות, שכן האינטרנט בסופו של דבר הביא ערך כלכלי משמעותי בפני מגוון רחב של ענפים. באופן דומה, הבינה המלאכותית מוכנה להביא הטבות ארוכות טווח משמעותיות, על אף העלויות הגבוהות והמגבלות הנוכחיות של הטכנולוגיה.

הטיעון שיש "פער" בין ציפיות ההכנסות לבין הקמת התשתית של הבינה המלאכותית אינו מביא בחשבון את החזון ארוך הטווח של השקעות אלה. החברות אינן משקיעות בכושר הבינה המלאכותית הנוכחי, אלא בפוטנציאל של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, כמו בינה מלאכותית כללית (AGI), לתפוס טריליוני דולרים של ערך כלכלי בשנים הקרובות.

התעלמות מהפוטנציאל המהפכני של הבינה המלאכותית, כמו הטענות שאין שימושים שישנו את חיי האנשים באופן יסודי, הן קצרות ראייה. ההתקדמות המהירה בדגמי שפה, כמו GPT-4, מדגימה את ההשפעה המשמעותית שהבינה המלאכותית יכולה להיות בענפים שונים.

בעוד שטכנולוגיית הבינה המלאכותית יקרה כרגע, משוואת העלות תשתנה עם הזמן, כפי שקרה עם טכנולוגיות מהפכניות אחרות בעבר. ככל שהיעילות והיכולות של מערכות הבינה המלאכותית משתפרות, הערך הכלכלי שהן יכולות להביא יעלה בהרבה על ההשקעה הראשונית.

יתרה מכך, הדגש על חשיבה מסדר גבוה והשילוב של דגמי שפה גדולים עם ארכיטקטורות סוכניות מרמזים שתחום הבינה המלאכותית מוכן לפריצות נוספות שיפתחו פוטנציאל גדול אף יותר. הניבויים מחוקרי בינה מלאכותית ומנהלים בכירים מצביעים על כך שייתכן שבינה מלאכותית כללית תושג בתוך 3-5 השנים הקרובות, מה שיהיה להשפעה עמוקה על הכלכלה העולמית.

לסיכום, הטענות על בועת בינה מלאכותית אינן מבוססות על הראיות. הערך הכלכלי ארוך הטווח והפוטנציאל המהפכני של טכנולוגיית הבינה המלאכותית נמצאים בתהליך הערכה נמוכה, והשקעות הנוכחיות בתחום זה מניחות את התשתית למהפכה טכנולוגית שתעצב מחדש את התעשיות והחברה בכללותה.

אחד הנקודות המרכזיות שנעשו בפרוטוקול הוא ההשוואה בין בועת הדוט-קום לבין הצמיחה הנוכחית של בינה מלאכותית. המחבר טוען שבעוד שיש מספר דמיונות, ההבדל היסודי הוא שהאינטרנט אכן הביא ערך כלכלי משמעותי, גם אם בועת הדוט-קום עצמה הייתה פרץ ספקולטיבי.

המחבר מציין שבועת הדוט-קום מתייחסת לתקופה שבין 1995 ל-2000 כאשר משקיעים שפכו כסף לחברות סטארט-אפ מבוססות אינטרנט בתקווה לרווחים מהירים, מה שהוביל לעליות מטאוריות בשווי. עם זאת, המחבר טוען שהאינטרנט עצמו בסופו של דבר הניב רווחים כלכליים ניכרים בפני מגוון רחב של ענפים.

לעומת זאת, המחבר אינו מסכים עם הרעיון שהצמיחה הנוכחית של בינה מלאכותית היא בועה דומה לבועת הדוט-קום. המחבר מציין שבעוד שעלויות הקמת התשתית והבנייה של בינה מלאכותית גבוהות בהתחלה, החברות משקיעות בפוטנציאל ארוך הטווח של בינה מלאכותית מהפכנית, בפרט בינה מלאכותית כללית (AGI), אשר יכולה לפתוח טריליוני דולרים של ערך כלכלי.

המחבר מצטט הצהרות של מנהיגי תעשייה כמו ביל גייטס וסם אולטמן, אשר טוענים שההתלהבות סביב בינה מלאכותית מוצדקת בשל אופייה היסודי והמהפכני, ולא בשל בועה ספקולטיבית. המחבר גם מדגיש את השיפורים המהירים ביכולות הבינה המלאכותית, כמו הפיתוח של GPT-4 והפוטנציאל להשגת יכולות חשיבה ברמת אנושית בתוך 3-5 השנים הקרובות.

באופן כללי, המחבר מציג טיעון משכנע שהצמיחה הנוכחית של בינה מלאכותית שונה באופן יסודי מבועת הדוט-קום, וכי הפוטנציאל הכלכלי ארוך הטווח של בינה מלאכותית, בפרט AGI, מצדיק את ההשקעות המשמעותיות שנעשות בתחום זה.

אחד הטיעונים המרכזיים שנעשו נגד התעשייה של בינה מלאכותית היותה בבועה הוא השאלה של היכן נמצאות ההכנסות. כפי שדוח מסקווייה מצביע, יש פער משמעותי בין ציפיות ההכנסות המשתמעות מהקמת התשתית של בינה מלאכותית לבין הצמיחה בפועל של ההכנסות של המערכת האקולוגית של בינה מלאכותית.

עם זאת, ניתן להסביר פער זה בעובדה שחברות רבות אינן משקיעות במצב הנוכחי של בינה מלאכותית, אלא בפוטנציאל העתידי של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, בפרט בינה מלאכותית כללית (AGI). בעוד שיכולות הבינה המלאכותית הנוכחיות עשויות לא להניב הכנסות משמעותיות, הערך הכלכלי ארוך הטווח של AGI צפוי להיות בעשרות טריליוני דולרים, ואף לתפוס עד 10% מהתוצר המקומי הגולמי העולמי.

הדגש על AGI במקום על הכנסות מיידיות משתקף בהצהרות של מנהיגי התעשייה כמו סם אולטמן, אשר אמר שההוצאה על בניית AGI היא "לגמרי שווה את זה" בשל הערך העצום שהיא יכולה לפתוח. באופן דומה, חוקרים כמו זה שעבד על יישור על-על ב-OpenAI סיפקו ניתוחים מבוססי נתונים המציעים שהדרך לבינה על-אנושית היא הגיונית ולא עניין של אמונה.

יתרה מכך, היסטוריית ההתקדמות הטכנולוגית מראה שעלויות ההתחלה של טכנולוגיות חדשות לרוב גבוהות, אך ככל שהטכנולוגיה מתבגרת, היא הופכת ליעילה ובעלות-אפקטיבית יותר. דפוס זה ניתן לראות בהתפתחות של מחשבים, טלפונים ניידים וטכנולוגיות אחרות, והוא צפוי להתחיל גם בבינה מלאכותית.

לסיכום, הפער הנראה בין השקעת התשתית של בינה מלאכותית להכנסות הנוכחיות אינו בהכרח מצביע על בועה. במקום זאת, הוא משקף את החזון והפוטנציאל ארוך הטווח של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, בפרט AGI, אשר מניע את ההשקעה המשמעותית בתחום למרות המגבלות הנוכחיות של הטכנולוגיה.

אחד הטיעונים המרכזיים שנעשו נגד המצב הנוכחי של בינה מלאכותית הוא שהיא יקרה מדי. עם זאת, הטענה הזו של "יקר מדי" אינה מביאה בחשבון את מגמות ההיסטוריות של ההתקדמות הטכנולוגית.

בעוד שנכון שדגמי בינה מלאכותית מייצרת כיום עולים, זהו דפוס נפוץ בטכנולוגיות מתפתחות. כפי שסם אולטמן מציין, הדגם הטוב ביותר ב-2022 (GPT-3) עלה 100 פעמים יותר מהדגם הקטן של GPT-4 הנוכחי. זה מדגים שעלות הבינה המלאכותית יורדת במהירות ככל שהטכנולוגיה מתבגרת.

באופן דומה, הדוח מצטט את הדוגמה של שרת Sun Microsystems שעלה 64,000 דולר ב-1977, אך בתוך 3 שנים, היכולות שלו יכלו להיות מושגות בשילוב של שבבי x86 בעלות נמוכה בהרבה. דפוס של טכנולוגיה שהופכת ליעילה ונגישה יותר עם הזמן הוא מגמה מוכרת.

יתרה מכך, הטיעון שבינה מלאכותית פשוט מקלה או מייעלת משימות קיימות, ולכל היותר מייצרת "עוזרים וירטואליים שמדמיינים", אינו מביא בחשבון את הפוטנציאל של פריצות דרך מהפכניות בבינה מלאכותית. כפי שהדוח מדגיש, הדגש של מעבדות בינה מלאכותית מובילות הוא על פיתוח יכולות חשיבה מסדר גבוה, אשר יכולות לפתוח ערך כלכלי עצום.

בסופו של דבר, הביקורת של "יקר מדי" אינה עומדת במבחן כאשר מביאים בחשבון את המסלול ההיסטורי של ההתקדמות הטכנולוגית. ככל שעלות הבינה המלאכותית ממשיכה לרדת וכישוריה מתקדמים, הפוטנציאל להשפעה מהפכנית הופך ברור יותר ויותר.

אחת הנקודות המרכזיות שנעשו בפרוטוקול היא חשיבות היכולת של בינה מלאכותית לבצע חשיבה מסדר גבוה