"Save the Cat" היא מושג שנוצר על ידי בלייק סנדר כדי להתייחס לאופן שבו ניתן להפוך את הדמות שלך למרתקת. יש הרבה אי-הבנה לגבי משמעות "להציל את החתול". רבים חושבים שהצלת החתול פירושה שיש לך דמות חביבה שיוצאת ומציל חתול, כך שאנחנו יודעים שהם הגיבור הטוב. עם זאת, זו רק דרך אחת להפוך דמות למרתקת.

בספר "Save the Cat", בלייק סנדר מתייחס לדרכים רבות אחרות שבהן ניתן להפוך דמות למרתקת מבלי שהיא תהיה חביבה. לדוגמה:

1. מקצועיות: אנחנו כבני אדם אוהבים לראות אנשים שטובים בעבודתם.
2. דיכוי: ניתן ליצור אנטי-גיבור שאינו מאוד חביב, אך לדכא אותו בחומרה על ידי מישהו גרוע אפילו יותר.
3. הומור: דמות בעלת חוש הומור טוב היא תכונה שרוב בני האדם מעריכים.
4. חמלה: ביצוע מעשה של חמלה, כמו ה"הצלת החתול" המילולית, יכול לבנות אמפתיה בין הדמות לבין הקורא.

הנקודה העיקרית של ביצוע דברים אלה היא לבנות אמפתיה בין הדמות לבין הקורא. אם הקורא לא יכול לבנות אמפתיה עם הדמות, לא יהיה שום עניין בסיפור. כל סיפור זקוק לדמות שהקורא מתעניין בה מההתחלה, וזה הטעם שאני מדרג את "הצלת החתול" בדרגה הגבוהה ביותר.

לעתים קרובות בתחילת כל סיפור, יש רגע שבו הדמות מבינה שאם היא תישאר כפי שהיא, היא לא תעבור זמן טוב והיא תחווה מין צורה של מוות - בין אם זה מוות פיזי, מוות ממשי של עצמה או מוות של אדם אהוב, או אולי משהו שאינו מוות ממשי אך יכול להיות מוות פיננסי, מוות חברתי או מוות נפשי/רגשי.

חייבת להיות הבנה מוקדמת שיש משהו שאם הדמות לא תשתנה, אם היא לא תתגבר על הפגם שלה, אם היא לא תצא מאזור הנוחות שלה ותעזוב את העולם הרגיל שלה, היא סופה להיתקל במין צורה של מוות. ה"רמז למוות" הזה הוא מה שאנחנו רוצים שהדמות תתגבר עליו.

זוהי טכניקה מעט יותר מתקדמת, מכיוון שזהו משהו שייתכן שלא יראה בסיפורים פשוטים או ישירים יותר כמו ספרי ילדים. אך זהו אלמנט חשוב שמסייע לנהוג את הצמיחה של הדמות והמתח העולה של העלילה.

מסיבות אלה, אני ממקם את ה"רמז למוות" בדרגה C בדירוג האלמנטים העלילתיים שלי. זוהי כלי חשוב, אך לא כל כך חיוני כמו חלק מהפריטים בדרגה העליונה.

האירוע המניע הוא אוניברסלי מאוד בסיפורת. הוא נקרא גם "הקריאה לפעולה". יש לו עוד הרבה שמות, כולל שמות ספציפיים לז'אנר - בז'אנר הרומנטיקה, לדוגמה, זה נקרא "פגישה חמודה" שבה הדמויות נפגשות לראשונה.

האירוע המניע הוא כנראה הרגע המקובל ביותר בסיפורת, למעט אולי השיא. האירוע המניע הוא חלק חיוני של סיפורת גם ברמת הסצנה - כל סצנה בפני עצמה צריכה להיות בעלת אירוע מניע קטן שמניע את הסצנה ומתניע את הסכסוך. אם אין סכסוך בסצנה, אז אותה סצנה לא צריכה להיכתב, כי בלי סכסוך אין סיפור.

מסיבות אלה, האירוע המניע הוא אחד הרגעים הקריטיים ביותר בסיפור. זהו הרגע שבו הסכסוך באמת מתגבר ונכנס לתנועה. לפעמים האירוע המניע יכול להתרחש כבר בעמוד הראשון, וזה הטעם שאני ממקם אותו בדרגה העליונה S - הדרגה הגבוהה ביותר, המיועדת לאלמנטים העלילתיים החיוניים והאוניברסליים ביותר.

הנקודה העלילתית הראשונה היא בעצם הרגע של המעבר בין הפעולה הראשונה לפעולה השנייה. זהו הרגע שבו הדמות, לאחר שעברה את האירוע המניע ואירועים קודמים אחרים, תעבור מעולמה הישן והנוח לעולם חדש ובלתי מוכר מחוץ לאזור הנוחות שלה.

רגע המעבר הזה יכול להיות מכריע עבור הדמות, והוא המקום שבו הסכסוך באמת מתחיל להתגבר לקצב גבוה יותר. העלילה מתחילה להתרומם כאשר ההבטחה של הנושא נחשפת.

הנקודה העלילתית הראשונה היא חלק חיוני של העלייה בפעולה והמתח הגובר לאורך הסיפור. זוהי נקודת מפנה קריטית המאיצה את העלילה הכוללת. מסיבות אלה, אני ממקם את הנקודה העלילתית הראשונה בדרגה A, מכיוון שזהו אלמנט עלילתי בעל חשיבות רבה.

העלילה המשנית היא רגע בחלק הראשון של הפעולה השנייה שבו הדמות מקבלת הצצה למה שהיא צריכה לשנות. כבר היתה לנו הצצה לזה בהתחלה כאשר הנושא הוצג או עם התמונה הפותחת, וכן כל מה שדיברנו על סירוב הקריאה. סירוב הקריאה נובע בעיקר מהדבר שהדמות אינה מוכנה לוותר עליו.

יש סצנה שבדרך כלל כוללת עניין רומנטי, דמות צדדית או דמות המנטור שבאמת לוקחת רגע לדבר עם הגיבור ולתת לו מידע. בדרך כלל יש משהו שאומר להם שהם צריכים באמת לשנות כמה דברים לגבי עצמם. זה עשוי לא להיות ישיר כל כך, אבל זו בעצם מהות העלילה המשנית.

זוהי רגע חשוב לחקור באמת את הנושא של הסיפור. סצנה זו היא אחת מכמה לאורך הסיפור שבאמת צוללות לתוך הנושא המרכזי. אמנם, זה לא משהו שהייתי שומר אם הייתי עושה סיפור קצר יותר, אך זהו חשוב מספיק כדי שאשים אותו כאן בדרגה A. תשים לב שמתפתח נושא בין האפשרויות בדרגה A - הם כולם קשורים מאוד לפיתוח הדמות, והסיבה שאני מדרג אותם כל כך גבוה.

הנקודה הלחיצה הראשונה היא רגע קריטי בסיפור שבו הגיבור נתקל בלחץ ובדחיפות מוגברים. זהו נקודה שבה הסכסוך מתחיל להתעצם, והאנטגוניסט מתחיל להתקרב לגיבור.

לאחר שהאירוע המניע מתניע את הסכסוך העיקרי, הנקודה הלחיצה הראשונה מוסיפה שכבה חדשה של מתח. משהו קורה שמעלה את הסיכונים ומאלץ את הגיבור לנקוט פעולה מכרעת יותר. זה יכול להיות:

• איום או מכשול חדש שהגיבור חייב להתגבר עליו
• האנטגוניסט עושה מהלך נועז שמעמיד את הגיבור בהגנה
• מועד סופי או לחץ זמן שהגיבור חייב להגיב אליו

הנקודה הלחיצה הראשונה היא חלק מהעלייה בפעולה, המובילה אל נקודת האמצע והשיא הסופי. זוהי נקודה שבה העלילה מתחילה לצבור תאוצה, והגיבור כבר לא יכול להגיב בפסיביות לאירועים. הוא חייב להיות יותר פרואקטיבי ברדיפה אחר מטרתו ובהתגברות על מאמצי האנטגוניסט.

בעוד שאינה חיונית כמו האירוע המניע או השיא, הנקודה הלחיצה הראשונה היא אלמנט מבני חשוב שעוזר לשמר את המתח הנרטיבי והתקדמות קדימה. זוהי תכונה נפוצה בסיפורים מוצלחים רבים בז'אנרים ובמדיות שונים.

nנקודת האמצע היא רגע קריטי בסיפור, שלעתים קרובות מתרחש בדיוק באמצע הנרטיב. זוהי נקודת המפנה שבה הדמות עוברת עוד "רמז למוות", מבינה שאם היא לא תשתנה, הכל יקרוס.

אפילו בסיפורים המכוונים יותר לעלילה שאין להם קשת דמות חזקה, נקודת האמצע היא רגע של התבוננות עצמית שבו הדמות חווה שינוי כלשהו שהופך את המגמה לכיוון זה או אחר. בדרך כלל יש ניצחון שווא או תבוסה שווא בנקודה זו.

nנקודת האמצע היא הנקודה המכרעת שבה הגיבור מתחיל להשתנות מלהיות תגובתי להיות יותר פרואקטיבי, נוקט פעולה כדי לנסות לפתור את הסכסוך. זוהי נקודה מכרעת המסמנת את המעבר מהחלק הראשון של הסיפור לחלק השני.

בשל החשיבות של נקודת האמצע בהנעת העלייה בפעולה והמתח של הסיפור, אני ממקם אותה בדרגה העליונה S, האלמנטים העלילתיים החיוניים ביותר שצריכים להיות נוכחים בכל נרטיב מוצלח.

הנקודה הלחיצה השנייה היא רגע נוסף שבו הדמויות נתונות ללחץ מוגבר והסכסוך מתעצם. זה בא לאחר הקטע של "הרשעים מתקרבים", שבו האנטגוניסט נוקט גישה יותר פרואקטיבית נגד הגיבור.

נקודה לח